Le texte Le vocabulaire Les révisions
Psa'him
Daf 40a
תְּרֵי חִיטֵּי בַּהֲדֵי הֲדָדֵי, דִּילְמָא אָזְלָא חֲדָא וְיָתְבָה בְּצִירְיָא דַחֲבֶרְתַּהּ, וְלָא סָלֵיק לְהוּ דִּיקּוּלָא דְמַיָּא מֵאַרְבַּע רוּחָתָא, וְאָתֵי לִידֵי חִימּוּץ.
Traduction
two wheat grains in boiling water at the same time, lest one move and rest in the slit [tzirya] of the other, thereby preventing the column [dikkula] of boiling water from entering all four sides of the grain, and the grain will come to a state of leavening.
Rachi non traduit
תרתי חיטי. גרעיני חיטין אלא חדא חדא חיטתא:
דילמא אתיא חדא ויתבה בציריא דחברתה. בסדק של חברתה:
דיקולא דמיא. רתיחת המים:
ציריא. סדק כמו טייליא חריפא דמצרי זיקי דמסכת ע''ז (דף ל.):
וְאָמַר אַבָּיֵי: לָא לִיחְרוֹךְ אִינִישׁ תְּרֵי שֻׁבְלֵי בַּהֲדֵי הֲדָדֵי, דִּילְמָא נָפְקִי מַיָּא מֵהַאי וּבָלַע אִידַּךְ, וְאָתְיָא לִידֵי חִימּוּץ. אֲמַר לֵיהּ רָבָא: אִי הָכִי, אֲפִילּוּ חֲדָא נָמֵי, דִּילְמָא נָפֵיק מֵהַאי רֵישָׁא וּבָלַע אִידַּךְ רֵישָׁא! אֶלָּא אָמַר רָבָא: מֵי פֵירוֹת נִינְהוּ, וּמֵי פֵירוֹת אֵינָן מַחְמִיצִין.
Traduction
And Abaye said: A person may not roast two stalks together, lest water leave one and be absorbed by the other, and it come to be leavened. Rava said to him: If so, one should not even roast one stalk, lest the liquid leave one end of the stalk and be absorbed by its other end. Rather, Rava said: One need not be concerned about this possibility, as it is considered fruit juice, and fruit juice does not leaven grain.
Rachi non traduit
דילמא נפקי מיא. מחיטי דברישא חדא ובלעי חטים דאידך רישא:
אי הכא אפילו חדא. שבולתא נמי לא ליחרוך:
וַהֲדַר בֵּיהּ אַבָּיֵי מֵהַהִיא, דְּכָל אַגַּב מֵדָלַיְיהוּ לָא מַחְמְצִי. דְּאָמַר אַבָּיֵי: הַאי חַצְבָּא דַאֲבִישֻׁנָא, סְחִיפָא — שְׁרֵי, זְקִיפָא — אָסוּר. רָבָא אָמַר: אֲפִילּוּ זְקִיפָא — נָמֵי שְׁרֵי, מֵי פֵירוֹת נִינְהוּ, וּמֵי פֵירוֹת אֵינָן מַחְמִיצִין.
Traduction
The Gemara adds: And Abaye retracted his opinion with regard to that halakha of stalks, as he maintains that anything that is absorbing liquid will not become leavened unless it is fully soaked in water. As Abaye said: With regard to this jug used for drying the stalks by means of roasting, if it is inverted it is permitted, as the liquid that is discharged from one stalk will not be absorbed by the other stalks. However, if the vessel is upright it is prohibited, as the liquid retained in the vessel might be absorbed by the other stalks and leaven them. Rava said: Even if the jug is upright, it is also permitted. This liquid is considered fruit juice, and fruit juice does not leaven grain.
Rachi non traduit
ה''ג והדר ביה אביי דכל אגב מדלייהו לא מחמעי. כל דרך נפילתם לא מחמעי:
חצבא דאבישונא. כד שמייבשין בתוכו קליות בתנור:
סחיפא שרי. אם פיו כפוי למטה שהיו המים הנפלטין מן הקלי על ידי חום האור זבין ויוצאין לחוץ שרי:
זקיפא. שיהא זוקף כדרכו אסור שהמים נפלטין וחוזרין ונבלעין ומדאמר אביי סחיפא שרי משום דדייבי אבראי שמע מינה הדר ביה ממאי דאמר לעיל לא ליחרוך איניש תרתי שיבלי דהני נמי דייבי מיא ושרקי ונפלי ולא מיבלעי באידך:
תָּנוּ רַבָּנַן: אֵין לוֹתְתִין שְׂעוֹרִין בַּפֶּסַח. וְאִם לָתַת, נִתְבַּקְּעוּ — אֲסוּרוֹת, לֹא נִתְבַּקְּעוּ — מוּתָּרוֹת.
Traduction
The Sages taught: One may not soak barley in water on Passover to make it easier to remove the chaff from the grain. And if one did soak barley grain and it split, it is prohibited. If it did not split, it is permitted.
Rachi non traduit
נתבקעו. מחמת הניפוח שמחמת המים אסורות דודאי ממהרות להחמיץ:
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: שׁוֹרָן בְּחוֹמֶץ, וְחוֹמֶץ צוֹמְתָן. אָמַר שְׁמוּאֵל: אֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי.
Traduction
Rabbi Yosei says: If one sees that the grain is expanding, he should soak it in vinegar, and the vinegar will cause the grain to contract, thereby preventing leavening. However, Shmuel said: The halakha in not in accordance with the opinion of Rabbi Yosei.
Rachi non traduit
שורן בחומץ. אם רואה שנופחות שורן בחומץ:
וחומץ צומתן. אשטריינ''ב בלע''ז ואינו מניחן להחמיץ:
אָמַר רַב חִסְדָּא אָמַר מָר עוּקְבָא: לֹא נִתְבַּקְּעוּ מַמָּשׁ, אֶלָּא כָּל שֶׁאִילּוּ מַנִּיחָן עַל פִּי חָבִית וְהֵן נִתְבַּקְּעוֹת מֵאֵילֵיהֶן, וּשְׁמוּאֵל אָמַר: נִתְבַּקְּעוּ מַמָּשׁ. עֲבַד שְׁמוּאֵל עוֹבָדָא בְּדוּרָא דְּבֵי בַּר חָשׁוּ נִתְבַּקְּעוּ מַמָּשׁ.
Traduction
Rav Ḥisda said that Mar Ukva said: When the Sages were referring to a case where the barley grain split, the prohibition does not apply only if it actually split and a crack is visible. Rather, this is referring even to a case where if the barley grains were placed on a barrel of wine they would split by themselves, due to the effect of the wine. And by contrast, Shmuel said: This halakha applies only if it actually split. The Gemara relates: Shmuel took action in accordance with his ruling, when he was in the village of bar Ḥashu’s house. He prohibited only barley grains that had actually split, but permitted those that were about to split.
Rachi non traduit
והן מתבקעות מאיליהן. שאינן יכולות לעמוד מפני ריח היין:
בדורא דבי בר חשו. בכפר של אותו האיש:
נתבקעו ממש. כלומר דאין אסורות אלא נתבקעו ממש ואותן לא מבוקעות ממש היו והתירן:
Tossefoth non traduit
כל שאילו מניחן על פי אבוב של קלאים והם מתבקעות. פירוש כלי שבעלי קליות עושין בו קליות והוא מנוקב כדאמרינן בפרק ר' ישמעאל (מנחות דף סו.) מניחין בתוך אבוב של קלאים כדי שתגמור האור בכולו והם מתבקעות מכח האור וכן מצא ר''י בספר ישן בשם רבינו תם:
אָמַר רַבָּה: בַּעַל נֶפֶשׁ לֹא יִלְתּוֹת. מַאי אִירְיָא בַּעַל נֶפֶשׁ? אֲפִילּוּ כּוּלֵּי עָלְמָא נָמֵי, דְּהָא תַּנְיָא: אֵין לוֹתְתִין שְׂעוֹרִין בַּפֶּסַח! הָכִי קָאָמַר: בַּעַל נֶפֶשׁ — אֲפִילּוּ חִיטִּין דִּשְׁרִירִי לֹא יִלְתּוֹת.
Traduction
Rabba said: A pious person will not soak wheat at all during Passover. The Gemara asks: Why discuss particularly a pious person? This halakha should apply to everyone as well, as it was expressly taught in a baraita: One may not soak barley on Passover. The Gemara answers that this is what Rabba is saying: A pious person will not even soak wheat, which is firmer than barley and less likely to split, due to the concern that it might become leavened.
Rachi non traduit
אמר רבה. גרסינן:
בעל נפש. חסיד:
הכי קאמר אפילו חיטי. שהן קשין משעורין ואין ממהרין להחמיץ בעל נפש לא ילתות אבל דלאו בעל נפש דלא מחמיר על נפשיה כולי האי:
דשרירן. קשים:
אֲמַר לֵיהּ רַב נַחְמָן: מַאן דְּצָיֵית לֵיהּ לְאַבָּא — אָכֵיל נַהֲמָא דְעִיפּוּשָׁא. דְּהָא בֵּי רַב הוּנָא לָתְתִי, וּבֵי רָבָא בַּר אָבִין לָתְתִי. וְרָבָא אָמַר: אָסוּר לִלְתּוֹת.
Traduction
Rav Naḥman said to Rabba: Anyone who listens to Abba, Rabba’s first name, will eat moldy bread during Passover, as flour cannot be properly prepared without soaking, and therefore matza should not be prepared from this flour. As in Rav Huna’s house they would soak the grain, and in Rava bar Avin’s house they would likewise soak their grain. But Rava said: Soaking grain should not be avoided merely for reasons of piety; rather, it is absolutely prohibited to soak grain.
Rachi non traduit
לאבא. רבה הכי קרי ליה לשון רבנות:
מאן דצאית ליה לאבא יאכל לחם עיפושא. כלומר לא תהא סולתן נקיה:
דהא בי רב הונא לתתי. כולה רב נחמן אמר לה:
ורבא אמר אסור ללתות. לכולי עלמא:
אֶלָּא הָא דְּתַנְיָא: אֵין לוֹתְתִין שְׂעוֹרִין בַּפֶּסַח. שְׂעוֹרִין הוּא דְּלָא, הָא חִיטֵּי — שְׁרֵי. לָא מִיבַּעְיָא קָאָמַר. לָא מִיבַּעְיָא חִיטִּין, כֵּיוָן דְּאִית בֵּיהּ צִירְיָא — עָיְילִי בְּהוּ מַיָּא, אֲבָל שְׂעָרֵי דְּשִׁיעִי — אֵימָא שַׁפִּיר דָּמֵי, קָא מַשְׁמַע לַן.
Traduction
The Gemara asks: Rather, that which is taught in a baraita: One may not soak barley on Passover, indicates that it is barley that one may not soak; however, it is permitted to soak wheat, how will Rava explain this baraita? The Gemara explains: The baraita is speaking employing the didactic style of: Needless to say. It should be understood as follows: Needless to say, wheat may not be soaked, since wheat grains have a slit through which water will enter, and the wheat will therefore expand quickly when left to soak. However, in the case of barley, which is smooth and no water will enter the grain, one might say that this seems well, i.e., it is permitted, to soak barley. Therefore, the baraita teaches us that it is prohibited to soak even barley.
Rachi non traduit
דשיען. שחלקין הן:
הֲדַר אָמַר רָבָא: מוּתָּר לִלְתּוֹת. דְּתַנְיָא: יוֹצְאִין בְּפַת נְקִיָּה וְהַדְרָאָה, וְאִי אֶפְשָׁר נְקִיָּה בְּלֹא לְתִיתָה.
Traduction
Rava reconsidered and then said: This is not the case. Rather, it is permitted to soak grain, as it was taught in a baraita: One can fulfill his obligation with a matza loaf prepared from refined flour and with matza baked from coarse flour. And it is impossible to produce refined matza without soaking the grain, as this is the only way to remove the chaff completely from the grain.
Rachi non traduit
והדראה. קיבר:
אֵיתִיבֵיהּ רַב פָּפָּא לְרָבָא: הַקְּמָחִין וְהַסְּלָתוֹת שֶׁל גּוֹיִם, שֶׁל כְּפָרִים — טְהוֹרִים, וְשֶׁל כְּרַכִּין — טְמֵאִין.
Traduction
Rav Pappa raised an objection to the opinion of Rava from a baraita: With regard to flour and refined flour that belong to gentiles, in villages they are ritually pure, and in cities they are ritually impure. It is assumed that grain in cities is soaked before it is ground into flour. Once water comes in contact with this grain, it becomes susceptible to ritual impurity, and it subsequently becomes impure when touched by gentiles.
Rachi non traduit
של כפרים טהורים. לפי שאין מקפידין על סולתן לעשותן נקיה כל כך ולא לתתי לחיטי דידהו ונמצא שלא הוכשרו וקא קרי להו סולת אלמא אפשר לנקיה בלא לתיתה:
דִּכְפָרִים מַאי טַעְמָא? לָאו מִשּׁוּם דְּלָא לָתְתִי, וְקָא קָרֵי לֵיהּ סוֹלֶת!
Traduction
As for flour in villages, what is the reason that it is ritually pure? Is it not due to the fact that they do not soak the flour, and therefore it does not become liable to ritual impurity? And yet their flour is nonetheless called refined flour. It can be inferred from this that it is possible to prepare refined flour without soaking the grain.
תַּרְגּוּמָא אַקִּמְחָא. בָּתַר דְּנָפֵיק אָמַר: מַאי טַעְמָא לָא אֵימָא לֵיהּ מֵהָא דְּאָמַר רַבִּי זֵירָא אָמַר רַב יִרְמְיָה אָמַר שְׁמוּאֵל: חִיטִּין שֶׁל מְנָחוֹת אֵין לוֹתְתִין אוֹתָם, וְקָא קָרֵי לְהוּ סוֹלֶת.
Traduction
Rava answered: You should interpret the distinction of the baraita as referring only to ordinary flour, not refined flour, which is invariably susceptible to ritual impurity due to the soaking. After Rava left, Rav Pappa said: What is the reason that he did not say a proof from this statement that Rabbi Zeira said that Rav Yirmeya said that Shmuel said: With regard to wheat that will be used for meal-offerings, one may not soak it, and yet it is nonetheless called refined flour? The Torah insists that the flour used for meal-offerings be prepared from refined flour.
Rachi non traduit
בתר דנפק. רבא מבי מדרשא:
אמר. רב פפא נצטער בעצמו מדוע לא נזכרתי להשיב לו מהא דאמר ר' ירמיה כו':
Tossefoth non traduit
תרגומא אקמחים. תימה השתא אמאי תני סלתות ויש לומר דלצדדין קתני:
הֲדַר אָמַר רָבָא: מִצְוָה לִלְתּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר ''וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַמַּצּוֹת'' — אִי לָא דְּבָעֵי לְתִיתָה שִׁימּוּר לְמַאי? אִי שִׁימּוּר דְּלִישָׁה — שִׁימּוּר דְּלִישָׁה לָאו שִׁימּוּר הוּא.
Traduction
Rava reconsidered and then said: It is not only permitted to soak the grains; it is actually a mitzva to soak them, as it is stated: ''And you shall guard the matzot'' (Exodus 12:17). The Gemara explains this statement: If it is not the case that grain requires soaking, for what purpose is guarding necessary? If you claim that this verse is referring to guarding when kneading, that cannot be the case, as guarding grain while kneading is not considered guarding. If one failed to protect the wheat from becoming leavened up to that point, it is of no use to be careful while kneading it. Consequently, this mitzva to guard the dough cannot be referring to the kneading stage.
Rachi non traduit
ואי לאו. לתיתה דעכשיו בעי שימור שלא יחמיצו שימור למה לי:
לאו שימור הוא. אי לא עבד ליה שימור מקמי הכי:
דְּאָמַר רַב הוּנָא: בְּצֵקוֹת שֶׁל גּוֹיִם — אָדָם מְמַלֵּא כְּרֵיסוֹ מֵהֶן, וּבִלְבַד שֶׁיֹּאכַל כְּזַיִת מַצָּה בָּאַחֲרוֹנָה. בָּאַחֲרוֹנָה — אִין, בָּרִאשׁוֹנָה — לָא,
Traduction
As Rav Huna said: In the case of dough prepared by gentiles, if one knows that it has not become leavened, a person may fill his stomach with them on Passover night, provided that he eats an olive-bulk of matza in the end, to fulfill the obligation to eat matza. The Gemara infers from this statement: With regard to the matza that he eats in the end, yes, he fulfills his obligation with this matza. But with regard to the matza he ate in the beginning, no, he does not fulfill the mitzva with dough prepared by gentiles.
Rachi non traduit
דאמר רב הונא. גרסינן:
בצקות של נכרים. שמכיר בהן שלא החמיצו שאין שם לא קרני חגבים ולא הכסיפו פניו דהוא הוי סימן סידוק וסימן שיאור כדלקמן:
שיאכל כזית מצה באחרונה. דבהא לא נפיק ידי חובת מצה משום דלא הוי לה שימור לשם מצה ואף על פי שאנו רואין שאין כאן חימוץ ומיהו למצה של מצוה שימור לשמה בעינן:
באחרונה. היא מצות אכילתה שעם הפסח היא חובת אכילתה דכתיב קרא (שמות יב) על מצות ומרורים יאכלוהו ופסח נאכל על השובע כדתנן (לקמן פסחים דף קיט:) אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן:
בראשונה לא. כלומר באכילה ראשונה שאכל מבצקות של נכרים לא נפיק:
מַאי טַעְמָא? מִשּׁוּם דְּלָא עֲבַד בְּהוּ שִׁימּוּר. וְלַעְבֵּיד לֵיהּ שִׁימּוּר מֵאֲפִיָּה וְאֵילָךְ! אֶלָּא לָאו שְׁמַע מִינַּהּ, שִׁימּוּר מֵעִיקָּרָא בָּעֵינַן.
Traduction
What is the reason that one cannot fulfill his obligation to eat matza with dough prepared by gentiles? It is because he did not perform his duty to guard this dough. But one can perform his duty to guard it from the time of baking and onward. Rather, isn’t it correct to conclude from this baraita that the grain must be guarded from the beginning, i.e., from the time it is soaked, which proves that soaking the grain is part of the process of preparing matza?
Rachi non traduit
הכי גרסינן מאי טעמא דלא עבד לה שימור. ולא גרסינן אי נימא דהא ודאי טעמא משום הכי הוא:
מאפייה ואילך. משמע משמתקנה לאפייה כגון עריכתה וקיטוף שלה ונתינתה לתנור:
ומִמַּאי? דִּילְמָא שָׁאנֵי הָתָם, דִּבְעִידָּנָא דְּנָחֵית לְשִׁימּוּר — לָא עָבֵד לַהּ שִׁימּוּר. אֲבָל הֵיכָא דִּבְעִידָּנָא דְּנָחֵית לְשִׁימּוּר — עָבֵיד לַהּ שִׁימּוּר, הָכִי נָמֵי דְּשִׁימּוּר דְּלִישָׁה הָוֵי שִׁימּוּר.
Traduction
The Gemara rejects this: And from where do we know that this conclusion is correct? Perhaps it is different there, as at the time when guarding is required, i.e., when water was added to the flour, he did not perform his duty to guard it properly. However, in a case where at the time when guarding is required, when water is added the flour, he properly performed his duty to guard it, so too, it is possible that guarding flour at the time of kneading is considered proper guarding. Therefore, this question cannot be resolved based on the case of dough prepared by gentiles.
Rachi non traduit
וממאי דילמא. לעולם שימור דלישה שימור הוא ואע''ג דלא איצטריך שימור מקמי הכי והכא מאי טעמא לא נפיק משום דמשעת נתינת מים לקמח שזה דבר המחמצת הויא צריכה שימור וזו לא נעשה לה שימור מההיא עידנא דנחית לתורת שימור דהיינו מנתינת מים:
וַאֲפִילּוּ הָכִי לָא הֲדַר בֵּיהּ רָבָא. דְּאָמַר לְהוּ לְהָנְהוּ דִּמְהַפְּכִי כֵּיפֵי: כִּי מְהַפְּכִיתוּ — הַפִּיכוּ לְשׁוּם מִצְוָה, אַלְמָא קָסָבַר: שִׁימּוּר מֵעִיקָּרָא מִתְּחִלָּתוֹ וְעַד סוֹפוֹ בָּעֵינַן.
Traduction
And although this proof was rejected, Rava did not retract his statement that guarding grain must begin before kneading. For he would say to those who cut and tied the stalks [kifei] of grain in the field: When you cut the grain, cut it for the purpose of the mitzva. Apparently, Rava maintains that it is necessary to guard the grain from the outset, i.e., from the beginning of its preparation until its end.
Rachi non traduit
ואפילו הכי. דלא אשכח רבא סייעתא למילתיה לא הדר ביה ממאי דאמר בעינן שימור קודם לישה:
מהפכי כיפי. העמרין וקושרין את העמרים בימות הקציר:
Tossefoth non traduit
כי מהפכיתו כיפי הפכיתו לשם מצה. וא''ת כיון דסבירא ליה דבעי שימור בשעת היפוך אם כן היכי מוכח דמצוה ללתות דילמא לאו מצוה היא אלא דצריך שימור מתחלתו ועד סופו ויש לומר דעיקר שימור כדי שלא תחמיץ וסבר רבא אי לאו שיש שימור מחמץ בשעה שהוא עדיין דגן כגון לתיתה לא היה מצריך שימור בשעת בי דרי מתחילת הדגון:
מָר בְּרֵיהּ דְּרָבִינָא
Traduction
The Gemara relates with regard to Mar, son of Ravina,
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source